Habanot

In the year 1975

in the year 2007 Yaara is nearly 5 years old.

in the year 1975 i was 23 years of age. i just left my artist management and production firm

which i formed 2 years earlier.

i managed to achieve quiet a lot in a very short time.

i felt i have to change.

one morning i told my partners, i am leaving in a week from today, the firm is yours.

we had shalom chanoch, ariel zilberg, mati caspi, arik einstein and more.

i was tired. pete tounsend said life is over at 25.

i did not know what he is looking at but i felt it is late and i have to try another life.

at the time i didn't know i m

an edict, i will always be with wrtists.

a slave, a manager, a music enabler.

HASODOT, THE FIRST NIGHT

Ania Bukstein, she is the star of the new film, Hasodot.
My young son Guy returns from India this Tusday. It will never be the same again. I am so excited.

Avi Nesher director and Hadar Galron script writer.
Dana Adini, she sings the song "hasodot"

the film crew.
Dudi, the producer
Adir Miler, what a great actor.
Tiki Dayan, a real master

Friday night

rina, my friend
miri, my wife and friend
rochale, my friend
carlos, he is a friend of zvi from mexico

Friday night

alat cruv adom im egozim, meule
Tabule
Humus
Tapuach adama

Friday afternoon

Fitness club, friday afternoon, kik box is the king. Omer is the best.

Mozaic, a brave show case of music, dance and more

Chaim,q mentch

Chaim is the one that alwys drives Din Din Aviv, where ever she travels and when ever she travels it is Chaim.
When Chaim is on board we are all in good spirit.
experience the look, the smile and the spirit and enjoy.
Chaim is the name of my late father.

Spirit of life

They are the children of Srgio, an artist with the wonderful Mayumana.
They are young, they dance....
Tel Aviv, King George street, a rainy day.
Tel Aviv, the polution, sad

Foot ball, soccer, I love this game.

Din Din Aviv, Sumo in Israel

That was a great night, My friend Moti Dichne was the presenter. 2006,

Mick Olesh And Lilach

It came by surprise, I said yes, we would love to have dinner with you at your house in Zichron Yakov.
We could never imagine, the people, the friends, Chezi, the food.
toda to Menachem aka Mick.

Normandi, a rock festival

no need to explain.

This is the new terminal 2 at CDG airport, Paris.

Pairs

Michal and Ania, they play in Hasodot, a must see film.
Tom Mochiach and Ilan postopezki, musicians with DIn Din Aviv and more.
Me and a friend.

Artists

Yoad Nevo, I love you.
Nirit Gal Ron, Din Din and Vered Piker.
Nurit introduced me to Miri, my wife, She perfotmed my most siccessful composition,
Ma ihye besofenu?, She used to practice vocal with Lola Shanzer.
Yonathan Levi, apart from playing with Izabo he is producing records for every single girl in town including Dana Adini, Habanot Nechama, Yael and the palm trees,O nili
and more.
Hadar Galron, poet, script for Hasodot, play writer, Mikve, an actress, stand up comedy. I love you

Lebanon, here we come with Rock music

On the first night Izabo ploayed in Flech d'Or earlier in the year a band from Beirut was opening for Izabo. can you say who is Lebanese and who is Israeli? to me we all look the same.

The man who brought Izabo to Trance Musical.
Dana my girl

music Business in Israel

If you wanr to play rock music in Israel you need Yael Margalit on your side. She is the de facto rock music promoter for local acts. She was my student. I love you
Alone Yofe, Ilan and Ya Ya from the Dag Nachsh.

Again and again Din Din

more artists

dana adini in the studio.
Idan Raichel on the wall. Paris, October 2006.
Again and again.

Sergio Mayumana and kids

More artists

when i first experienced no 1 on the sales charts with Din Din Aviv
Netanela, on the gratest voices to come out of Israel, I love you
Din Din and Dana
Jacob edgar, To me he is cumbancha.

Shirly Boganim and Din

sirly boganim

Musicians

Galia, viola
Roni ivrin, percussion

zohar Fresco and Taisir Elyas

חיים וחנה, אבא ואמא שלי גרים יחד עד היום

25.3.07
מחר איזבו מצלמים טרטטה בפריס ודין דין אביב ומשה דעבול מקבלים פרס אקום בתל אביב. מה אומר? תודה על כל מה שלקחת וגם תודה על כל מה שנתת

תודה לאבא שלי חיים החייט שידע הרבה ספרות עברית, תורה, גמרא, מעשים טובים והשכלה כללית שתמיד אמר.אושרל, מה

אתה אומר? השיער שלך אתה יודע ארוך, זה בסדר? ואני עונה
זה הכי בסדר, ככה זב בעולם ואני חייב לישר קו עם כולם לא רק כאן אלא גם בעולם כי אנחנו חלק מהעולם אם נרצה
או לא נרצה
ואבא חיים אומר, אושרל, אם אתה אומר אתה יודע, כי אתה מבוגר ועכשווי ואני מפעם... ?ואז אמא חנה כשהיינו בצבא אושרל

אתה לא חושב שזה כבד לחיהל'ה שאתה שוכב עליה, היא מאד רזה, ואתה? זאת היתה הדרך שלה לשאול אם זה לא מוקדם מידי ליחסי מין ואני אומר, מאמה דיי, לוז אווק, בעברית, די אמא עזבי

והיא, טוב אושרל, די וויסט ווס א מאן מאכט.." אתה יודע מה גבר עושה. ואני מה אני יודע,לא יודע כלום, הכל יצרים ומיצים שמשפריצים ללא שום הכוונה או כיוון אבל מה, ההורים האלה, שתנור האהבה שלהם דלק עשרים וארבע שעות ביממה הצליחו בעזרת התנור להבעיר אש חיים שעד היום גדולה מכל המצוקות שאותם הורים סיפקו בלי הפסקה

הם לא דילגו על אף סימפטוםניצולי שואה, בחרו לגור במרתף ששימש כמקלט של בניין.בעל הבית החרדי לא ריחם ותקע שתי

משפחות במקלט עם שרותים משותפים ללא אמבטיה וללא מטבח. ואבא חיים האמין שהלקוחות יעדיפו לרדת מדרגות לחייט מקום לעלות מדרגות. היה לו חשוב להקל על הלקוחות, וכך באותו כסף שבו אחרים קנו שני חדרים בדמי מפתח בקומה א' או ב' חיים ביטנסקי קנה שני חדרים במקלט
ואמא לא ידעה לכבס, לא לדבר עברית, הפסיקה לבשל מפאת חולייה הכרוניים
והלכלוך, כל העשן מהארובות של מוסך דן הסמוך צנח למרתף ואנו חיינו בתוך פיח, שכבה דקה שכיסתה הכל אחיות שלי התחתנו ברגע שיכלו וזוכרות רק את הרגעים היפים אני לעומת זאת ראיתי את אבא המקסים מכה אותן מכות רצח ברגע של התפרצות החגורה היתה מזכרת מעולם שאבד, החדר בו אבא למד בילדותו והוא היה אומר כמו בחדר אם מספר 1 לא מספיק אז מספר 2 ,החגורה, ישלים. והוא הרביץ ואמא שתפה רצפות וניקתה כלים באולמי חתונות. ובלילה הייתי בא לקראתה לעוזר לה עם הסלים בהם נשאה את שאריות החתונה או הבר מצווה הייתי בן שמונה בערך, אחיותיי אתי ופסיה בנות 15

.

כשאמא ואני היינו נכנסים עם הסלים אבא ואחיותי כבר יישבו לייד השולחן וחיכו אמא ואני שפכנו את האוכל על השולחן, רבע עוף עף עם פטיפורים מתוקים בצבע וורוד סלט מיונז הונח יחד עם תותים טריים ומאז ועד היום אין לי בעיה אם מנה ראשונה היא טחינה או עוגה הכל הולך והכל בא בקיצור בעניין הקשיים, כן הם היו נתמכי סעד אבל תמיד חששו מהחוק, שב"כ, מס הכנסה, צבא
וכל מה שאפשר. כשהולכי רגל סקרנים היציצו מרח ארלוזורוב אל המרתף מיד אמי היתה קוראת, חיים פרמאכט די פנצטר מס הכנסה איז דו סגור חלון מס הכנסה פה,

בכלל היום יום הולדת של מירי שלי, חברתי, אשתי, אהובתי. כל יום אני בודק את כל הנשים שאני רואה ואף פעם אני לא מוצא אפילו אחת שיכולה להחליף אותה. וכך נגזר גורלה להשאר איתי למרות מי שאני

ונסיים בשיר

היום את מוצצת חיננית

ומחר את גוייבה חיננית

מחרתיים את לחמניה תופחנית

ובעוד שבוע את תופלת חיננית

תופלת אשמות, תופלת שמועות, תופלת כמו תופרת שתופרת תיקים ומסירה איסורים,

טורפת גברים ומשאירה את השיירים.

היום את מוצצת סוכריה,

את בת שנה,

מחר את מוצצת זין את בת עשרים,

ובעוד שבעים שנה את שוב מוצצת סוכריה

כי כבר אין לך שיניים,

ובינתיים הספקת להרוס כבר לשניים

ונמשיך בשיר

כשמתי כספי אמר בפעם הראשונה

עולם אכזר,

לאיריס שמי הוא אמר
כשמתי כספי אמר בפעם הראשונה,

עולם אכזר
השנה היתה 1976והוא כבר הלחין את

כשאלוהים אמר בפעם הראשונה

כשמתי כספי אמר בפעם הראשונה

עולם אכזר

הוא נתן תשובה לשאלה

למה איפשרת לפטר ללא הודעה מוקדמת את אשר ביטנסקי ששינה את קריירת ההופעות שלך מכשלון צורב להצלחה מרשימה ושבנאמנות עיוורת ומעריצה הפיק את הופעותיך

וגם הפעיל עבורך את הסאונד ועשה מיקס

והוא, מתי כספי לא ידע שהוא כזה
הוא לא ידע שהעולם יכול להתאכזר גם אליו
להמשיך ולבלבל אותו

ולגרום לו לפגוע בכל מי שניסה לעזור לו

ועד שהגיע לתחתית ונאלץ להחליט,

להתחיל, להפסיק להזיק

ולחזור להפיק וליצור ולשיר

ולכבד גם את האחרים

ולא רק במילים

וככה בעזרת העולם שאת אכזריותו גייס לטובתו,

המשיך להנות מאכזריותו של העולם

ובכך לימד את עצמו

והוא כבר הלחין את

כשאלוהים אמר בפעם הראשונה

ומזל שאלוהים אומר גם בפעם השנייה

ומאפשר לכולנו להמשיך להתקיים

ולקיים

למרות הבלבול שאותנו מקלקל

There are quiet a few of us using one body

The upper face is for when I go fishing,
I don't need the fish to recognize me. the next one is when I go on holiday, I am alredy up for the sea oor the swimming pool, I am ready for the sun shine and more over you can notice I have one hat for the morning and the other one for the afternoon.

This is my face for routine, all looks fine, i can work, drive, talk, fuck, normal mode.
The lower is for nargila time, when relaxing with friends.

The history of love, a must read book

This is the store in Madrid where i bought it.

Flying with apples

On a rainy day near Toulouse, France. I am happy to take my small airplane, made of apples and fly under the bridge just above the river's level. People are looking at the strange happening, it makes them happy. The bridge needs company, he is old, he is very happy to have the strange foreign pilot visiting.

Endless beauty, creativity, dirt and flowers

המרשם

בזאפא, , דין דין על הבמה, הלילות דומים, מהופעה להופעה, לפעמים כדורגל או כדורסל בטלוויזיה לפעמים סרט ואז
הופעות עושות לי טוב.
רופא המשפחה רשם לי מרשם הכולל שתי הופעות חיות בשבוע, חיית מחמד רצוי כלב ואודישן אחד לחודש

חיים וחנה אבא ואמא שלי ועוד כל מיני

25.3.07

מחר איזבו מצלמים טרטטה בפריס ודין דין אביב ומשה דעבול מקבלים פרס אקום בתל אביב.
מה אומר? תודה על כל מה שלקחת וגם תודה על כל מה שנתת

.
תודה לאבא שלי חיים החייט שידע הרבה ספרות עברית, תורה, גמרא, מעשים טובים והשכלה כללית
שתמיד אמר.אושרל, מה אתה אומר? השיער שלך אתה יודע ארוך, זה בסדר? ואני עונה

א זה הכי בסדר, ככה זב בעולם ואני חייב לישר קו עם כולם לא רק כאן אלא גם בעולם כי אנחנו חלק מהעולם אם נרצה

או לא נרצה

ואבא חיים אומר, אושרל, אם אתה אומר אתה יודע, כי אתה מבוגר ועכשווי ואני מפעם...

?ואז אמא חנה כשהיינו בצבא אושרל, אתה לא חושב שזה כבד לחיהל'ה שאתה שוכב עליה,
היא מאד רזה, ואתה? זאת היתה הדרך שלה לשאול אם זה לא מוקדם מידי ליחסי מין
ואני אומר, מאמה דיי, לוז אווק, בעברית, די אמא עזבי

והיא, טוב אושרל, די וויסט ווס א מאן מאכט.." אתה יודע מה גבר עושה.
ואני מה אני יודע,לא יודע כלום, הכל יצרים ומיצים שמשפריצים ללא שום הכוונה או כיוון
אבל מה, ההורים האלה, שתנור האהבה שלהם דלק עשרים וארבע שעות ביממה הצליחו בעזרת התנור להבעיר אש חיים שעד היום גדולה מכל המצוקות שאותם הורים סיפקו בלי הפסקה

הם לא דילגו על אף סימפטום.

ניצולי שואה, בחרו לגור במרתף ששימש כמקלט של בניין.בעל הבית החרדי לא ריחם ותקע שתי משפחות במקלט עם שרותים משותפים ללא אמבטיה וללא מטבח. ואבא חיים האמין שהלקוחות יעדיפו לרדת מדרגות לחייט במקום לעלות מדרגות. היה לו חשוב להקל על הלקוחות, וכך באותו כסף שבו אחרים קנו שני חדרים בדמי מפתח בקומה א' או ב' חיים ביטנסקי
קנה שני חדרים במקלט

ואמא לא ידעה לכבס, לא לדבר עברית, הפסיקה לבשל מפאת חולייה הכרוניים,

והלכלוך, כל העשן מהארובות של מוסך דן הסמוך צנח למרתף ואנו חיינו בתוך פיח, שכבה דקה שכיסתה הכל
אחיות שלי התחתנו ברגע שיכלו וזוכרות רק את הרגעים היפים
אני לעומת זאת ראיתי את אבא המקסים מכה אותן מכות רצח ברגע של התפרצות
החגורה היתה מזכרת מעולם שאבד, החדר בו אבא למד בילדותו
והוא היה אומר כמו בחדר אם מספר 1 לא מספיק אז מספר 2 ,החגורה, ישלים.
והוא הרביץ ואמא שתפה רצפות וניקתה כלים באולמי חתונות. ובלילה הייתי בא לקראתה לעוזר לה עם הסלים בהם נשאה את שאריות החתונה או הבר מצווה
הייתי בן שמונה בערך, אחיותיי אתי ופסיה בנות 15. כשאמא ואני היינו נכנסים עם הסלים אבא ואחיותי כבר יישבו לייד השולחן וחיכו
אמא ואני שפכנו את האוכל על השולחן, רבע עוף עף עם פטיפורים מתוקים בצבע וורוד
סלט מיונז הונח יחד עם תותים טריים ומאז ועד היום אין לי בעיה אם מנה ראשונה היא טחינה או עוגה
הכל הולך והכל בא
בקיצור בעניין הקשיים, כן הם היו נתמכי סעד אבל תמיד חששו מהחוק, שב"כ, מס הכנסה, צבא

וכל מה שאפשר
כשהולכי רגל סקרנים היציצו מרח ארלוזורוב אל המרתף מיד אמי היתה קוראת, חיים פרמאכט די פנצטר מס הכנסה איז דו
סגור חלון מס הכנסה פה

בכלל היום יום הולדת של מירי שלי, חברתי, אשתי, אהובתי.
כל יום אני בודק את כל הנשים שאני רואה ואף פעם אני לא מוצא אפילו אחת שיכולה להחליף אותה.
וכך נגזר גורלה להשאר איתי למרות מי שאני



ונסיים בשיר

היום את מוצצת חיננית ומחר את גוייבה חיננית
מחרתיים את לחמניה תופחנית ובעוד שבוע את תופלת חיננית
תופלת אשמות, תופלת שמועות, תופלת כמו תופרת שתופרת תיקים
ומסירה איסורים, טורפת גברים ומשאירה את השיירים.

היום את מוצצת סוכריה, את בת שנה,
מחר את מוצצת זין את בת עשרים,
ובעוד שבעים שנה את שוב מוצצת סוכריה כי כבר אין לך שיניים,
ובינתיים הספקת להרוס כבר לשניים

ונמשיך בשיר


כשמתי כספי אמר בפעם הראשונה
ולם אכזר, לאיריס שמי הוא אמר

כשמתי כספי אמר בפעם הראשונה, עולם אכזר

השנה היתה 1976והוא כבר הלחין את ,כשאלוהים אמר בפעם הראשונה
כשמתי כספי אמר בפעם הראשונה ,עולם אכזר
הוא נתן תשובה לשאלה "למה איפשרת לפטר ללא הודאה מוקדמת אשר ביטנסקי ששינה
את קריירת ההופעות שלך מכשלון צורב להצלחה מרשימה ושבנאמנות עיוורת
ומעריצה הפיק את הופעותיך וגם הפעיל עבורך את הסאונד ועשה מיקס
והוא, מתי כספי לא ידע שהוא כזה.

הוא לא ידע שהעולם יכול להתאכזר
גם אליו

להמשיך ולבלבל אותו ולגרום לו לפגוע בכל מי שניסה לעזור לו
ועד שהגיע לתחתית ונאלץ להחליט, להתחיל, להפסיק להזיק
ולחזור להפיק וליצור ולשיר ולכבד גם את האחרים ולא רק במילים
וככה בעזרת העולם שאת אכזריותו גייס לטובתו, המשיך להנות מאכזריותו של העולם ובכך
לימד את עצמו
והוא כבר הלחין את כשאלוהים אמר בפעם הראשונה
ומזל שאלוהים אומר גם בפעם השנייה ומאפשר לכולנו להמשיך להתקיים ולקיים
למרות הבלבול שאותנו מקלקל

.

את עם

את כותבת עם כולם
את מדברת עם כולם
את הדבר שקורה עכשיו

אין לעצור אותך, את בתנופה
את בעלייה, את בהכרה

את כותבת עם כולם
מחלקת עם כולם
עבר הווה עתיד
את בלונדינית עם כולם
בדיאטה עם כולם

לפעמים את עם עצמך
אבל על זה אני לא יודע
כי את שם לבד
ואין לך אותי
שאכתוב איתך
אתגורר איתך
אבשל איתך
אטפס איתך

למקום שאת לא מכירה
------------------------------------------------------------------------
שיר למירי מסיקה

כתבתי שיר נהדר למירי מסיקה
היא אף פעם לא שמעה אותו
בלילות לפני שאני הולך לישון
בזמן שבין היום למחר
אני שומע אותה שרה את השיר שכתבתי
לה ללא ידיעתה

אם היה לי בלוג,
מה הייתי כותב בו עכשיו?
אם היה לי בלוג למי הייתי כותב בו עכשיו?
אני בלוג ואני כותב עכשיו.
אמא איך זה לגור על אבא,
רך? נעים? את נתקלת בעצמות שלו?
אמא שלי קבורה בחולון באותו קבר עם אבי.
הוא תפס מקום ב 1985 והיא הצטרפה ב2004
בשכיבה מעליו באותו הקבר,
שיטה שהייתה חדשה באותם ימים ואפשרה לחסוך כסף
ובעיקר מקום וגם מאפשרת ביקורי משפחה יותר נוחים
למי שלא קנו חלקות קבר מראש.

אמי מתגעגע לאמא, עכשיו אף אחד לא מדבר אלי אידיש מתובלת ברוסית ועברית.
אני מתגעגע לאבא, חכמה גדולה, כשהיו בחיים ביחד לא יכולתי ולא רציתי לראות אותם אלא
במצבי חירום.
הכי חשוב היה לברוח מהמרתף וכל מה שהוא מרגיש ואומר.
ועכשיו, המרתף השחור הוא זכרון מואר בחיים הנוכחים.

למה לכתוב על יוסי ישראלי, ויוסי עזרתי?
ומרגול ושמיל סחר? למה?

סתם

יש לי שפה משלי, שפה שסועה, שפה מביכה, שפה מבלבלת וכל כך מוכרת.
יש לי אהבה משלי, אהבה את עצמי, מוכרת ולא תמיד מותרת.

אתמול כשהופעת בטלוויזיה ישבתי מול המסך ונופפתי לך בידי, את, נהגת כאילו אינך רואה אף שהיבטת לעברי נכחה. לא ידעתי אם להעלב או להיפגע ופרצתי בבכי.
היום בבוקר כשהתעוררת לצידי במיטה הזכרתי לך את זה ואת, טענת שלא היו דברים מעולם ובכלל, אין שום אפשרות שתוכלי לראות אותי בסלון ביתינו בזמן שאת מופיע בטלוויזיה בשידור חי ושאני סתם זיין מח.

כוורת שלי - טיוטה

כוורת שלי, 1971

אני גר בארלוזורוב פנת בן יהודה במרתף שהוא המקלט של הבניין.
אני חייל, הורי חולים חבל על הזמן, יש לי אישור עבודה מהצבא, אני אמרגן,
מארגן מופעים עבור מועצות תלמידים בבתי ספר תיכוניים וחולם על איך כובשים את פסגת המוזיקה עם נתנאלה או להקת רוק שאקים.
אני אמרגן של שתי להקות נערים, הגזירה עם יוסי בוזין, שימי ז"ל ועוד. המחשבות עם שגיא קרפ ועוד
והכי חשוב של צ'רצ'יל, יצחק קלפטר שלאחר התפרקות "אחרית הימים" מקים הרכב רוק, שלישיה עם מאיר ישראל מעוזי והסגנונות בתופים ודוואד,הלא הוא דודו עמיר ז"ל מהסינג סינג האגדיים בבס ושירה.
במקביל אני אמרגן של נתנאלה, הצלחנו להכניס אותה ללהקת חיל האוויר בהדרכת מתי כספי, בסופי שבוע כשיש חופש מהצבא אני מסדר לה הופעות בבר מינן באוניברסיטת ת"א אצל שלום וייס ואצל זהר עקיבא ב"בר ברים" האגדי.
בנוסף אני עובד עם המון להקות, אמנים, בדרנים, מתי סרי, אבי בהט, גרי אקשטיין והכוכבים הכחולים,
בקיצור אין גבול, אני בכל מקום.
בלי טלפון, בלי אינטרנט, בלי משרד, רק טוס טוס וטירוף אינסופי לשנות את מפת המוסיקה הישראלית
ולאפשר עוד ועוד רוק בעברית.
בין ההרכבים שעובדים אצלי בסופ שבוע, הלהקה של דני סנדרסון מלהקת הנח"ל.
הם המתחרים של צרציל, ואם אני גובה על הטריו של צרציל 1000 לירות אני גובה על סנדרסון 900 לירות.
עם סנדרסון מנגנים לסירוגין אפרים שמיר, אלון אוליארצ'יק, גיל דור, דיוויד שנן בתופים ואחרים,
לפי הזמינות, רובם חיילים בחופשת סוף שבוע.
בגלי צה"ל דורי בן זאב מגיש את פינתו של פוגי, הלא הוא מאיר פניגשטיין העונה לכינוי, ואיתו סנדרסון
שכותב את הרוב, מנחם זילברמן תורם כמו עוד חברים מהתקופה.
אני כבר מכיר את כל האמרגנים הגדולים, שיסל שמנהל את אריק איינשטיין הוא הגורו שלי,
אני מבלה הרבה שעות במשרדי "הגר" חברת ההפקות של אריק איינשטיין הנמצאת מאחורי המסעדה של אברם, "כתר המזרח" מול השקם באבן גבירול.
אני זוכה לפריבילגיה נדירה והופך להיות היחיד המורשה מטעמו של אריק איינשטיין למכור את הופעותיו במגזר בתי הספר התיכונים. אני מרגיש גיבור אך באותו זמן אני בכלל לא מודע לכך שהמצאתי מגזר הופעות ושלפני שהגעתי לשטח כלל לא היה מצב שאומן בסדר גודל של אריק איינשטיין עם דרישות סאונד חסרות תקדים ועם הסטוריה של עישון חשיש וכו' יופיע בבית ספר תיכון.
פשוט הטרפתי את המורים, המנהלים, מועצות התלמידים והתלמידים עצמם.
יצרתי פורמט על פיו להקת רוק, להקת קצב באותם ימים, מנגנת גרסאות כיסוי ללהיטי התקופה באנגלית, התלמידים רוקדים ואז מגיעים אריק איינשטיין והצ'רצ'ילים ןמןפיעים.
צריך להבין שלהיטי התקופה היו PURPLE HAZE, SUNSHINE OF YOUR LOVE,
SMOKE ON THE WATER הווליום היה קטלני ותמיד היו בעיות שכנים.

בתוך האווירה המוזרה הזאת כשכל המדינה צוחקת לבדיחות של גדי יגיל והאמנים השולטים הם יגאל בשן, ששי קשת וצביקה פיק ניסה דני סנדרסון לעניין אמרגנים ומפיקים ברעיון של להקת רוק בעברית,ועוד עם 7 חברים, כוורת. כל זאת לאחר הכשלון של אחרית הימים, כיף התקווה ואחרים.
דני הבטיח להם שזאת תהיה הלהקה הכי מצליחה בתולדות המדינה והם גיחכו בזלזול.
היחיד שהאמין בטירוף הייתי אני, ראיתי את זה כמו חיזיון, היה לי ברור שזה הדבר הגדול ביותר שיכול לקרות אך היה לי עוד יותר ברור שדני סנדרסון ילד מסביון לעולם לא יפנה לאשר מהמרתף בארלוזורוב פינת בן יהודה כדי שיפיק עבורו את להקת כוורת.

הנס קרה לאחר שאף אחד לא ענה לסנדרסון. יום אחד, אני חושב שזה היה יום שלישי, הוא שואל אותי אם הוא יכול לבוא אלי הביתה לפגישה.
הזמנת אותו לפגישה, לפחות לא פחדתי שיתקל עם הראש במשקוף הנמוך של הכניסה למרתף כי הוא היה נמוך כמו היום.

לימים אלמד שדני נתן לי את שתי ההזדמנויות הגדולות של חיי, האחת כשבא אליי עם כוורת והשנייה כשהלך ממני עם כוורת בלי לאמר מלה ואפילו ללא ידיעתי, כמו שאומרים היום נודע לי מעל דפי העיתון.

לימים גם למדתי שדני הוא אחד האנשים המופלאים והצנועים ביותר שאינו מפסיק לעזור לאמנים חדשים
וגם זאת ללא ידיעת הסביבה ולא כל תמורה.
אני אישית ביחד עם אחינועם ניני חוויתי את המקום המדהים הזה אצלו, בעת שעזר לנו להגיע להופעות קידום חשובות ביותר בארה"ב.
אז הפגישה מתחילה ככה, אתה רוצה להיות אמרגן של כוורת? אז עוד לא השתמשו במילה מנהל,
לטעמי מנהל אמנים הוא עבד שזוכה לפיצוי באמצעות התואר.
לא האמנתי למה שאני שומע, אנחנו יושבים על המיטה שלי בחדרון שני מטר על מטר וחצי, עם קירות שציירו גיא זילברג והדסה מהכתה והוא שואל אם אני רוצה.
שמעתי את עצמי אומר כן ומייד התחלנו לעבוד.
היינו צריכים מקום לחזרות, פסנתר חשמלי, שהיה מצרך מאד נדיר באותם ימים ומתופף שיחליף את דיוויד שנן שפרש. התכנית המקורית היתה להופיע עם שני מתופפים וגיטריסט סולו שני, רצוי ברמה של צ'רצ'יל שעדיין לא היה בלהקה.
צריך להבין שיצחק קלפטר היה כוכב גיטרה אחרי צבא, ואז נתנו כבוד לכוכבי גיטרה, הוא כבר ניגן עם אריק איינשטין, אחרית הימים, היתה לו השלישיה שלו ובנוסף היה מתח באוויר.
היו שתי אסכולות, צ'רצ'יל הגיטריסט הכי טוב בארץ, סנדרסון הגיטריסט הכי טוב בארץ.
במפגשי להקות צבאיות שנערכו בבית גולדמינץ בנתניה ואפשרו נגינה חפשית ניתן היה לשמוע את שניהם ממש מתחרים.
את שלמה מזרחי מהבמה החשמלית עוד לא ספרו כמו שאומרים, הוא היה ירושלמי ובנוסף לא היה בלהקה צבאית מה שמאד פוגע בייחוס.
בנוסף לפסנתר היינו זקוקים לפסנתרן, באותו זמן התחלתי ללוות בגיטרה זמרת צעירה בשם מלי ברונשטין (בלילות הקיץ החמים), היא לא הפסיקה לדבר על החבר שלה יוני רכטר מלהקת התותחנים אם אני לא טועה. היא רצתה לשיר שירים שלו ולקחה אותי אליו הביתה לרחוב צייטלין.
מייד התאהבתי ביוני , לימים הפקתי את 14 אוקטבות איתו ועם אבנר קנר, ידעתי שיש לי פסנתררן לכוורת. אבל מה? אין פסנתר חשמלי. ליוני לא היה פסנתר ולא היה סיכוי שייקנה פסנתר פנדר רודס כמו שרצינו ללהקה.
נזכרתי שללהקה של גרי אקשטיין שמנגנת גרסאות כיסוי בחצות וחצי ברחוב המסגר יש אורגניסט בשם רביב גזית שסיפר לי שיש לו פסנתר חשמלי מדגם הונר קלווינט ושבלהקה של גרי לא משתמשים בו.
ללא בושה ביקשתי ומייד קיבלתי פסנתר לחזרות של כוורת עד שנקנה פסנתר.
אמנם חלק מהקלידים לא עבד אבל היתה נקודת התחלה וזה הרבה.
עכשיו התפניתי לעניין יצחק קלפטר.
מהיום שעיינה איילון השדרנית המפורסמת מגלי צה"ל ובת זוגו של יצחק אמרה לי אתה יכול לראות את עצמך כמנהל של יצחק לכל דבר עליתי לספירות אושר חדשות.

אחרי ולפני כל הופעה סיפרתי ליצחק על הג'ם סשנים המדהימים שג'ימי הנדריקס ואריק קלפטון מנגנים.
על מייק בלומפילד ואל קופר ועוד ועוד. זה ידוע שהנדריקס וקלפטון לא ניגנו יחד מעולם אלא רק נוכחו זה בהוםעותיו של זה אך כל המצאה היתה מותרת באותם ימים על מת לצרף את צ'רצ'יל להיכל התהילה הישראלי, בשפתי אני, לכוורת.
תוך שבועיים הרגשתי שיצחק מתחמם ומת לאיזה ג'ם ואז שלפתי את השפן וסיפרתי לו על האפשרות של כוורת.
כפי שציינתי קודם יצחק הקים את הצ'רצ'ילים, ניגן בלהקת הפלטינה האגדית של רומן קונצמן ואהרל'ה קמינסקי וכמובן היה בוגר "אחרית הימים", בזמן שכל יתר חברי הלהקה עןד לא עשו שום דבר משמעותי.
יצחק היה שבע כישלנות בכל מה שקשור לנסיון לנגן רוק וג'אז יבשראל אבל עדיין היתה בו מספיק תשוקה לנסיונות חדשים וההזדמנות לנגן בהרכב של 3 גיטרות עם סנדרדון ואפרים שמיר הצית את הדמיון.
,אני בעד להפגש ולנגן" הוא אמר והיתר כבר יסופר על ידי המוסיקה המדהימה שכוורת יצרה.

העובדה שהשירים של כוורת נשמעים היום מובנים מאליהם מעידה על המהפכה העצומה שכוורת יצרה באוזן הישראלית.
הפתיחה המדהימה של "בכל זאת הגענו למרות הכל המשלבת קטעי נגינה ארוכים עם גיטרות בסגנון האולמן ברדרס שאיש לא ידע על קיומם, הפסנתר הניזון ממקורות של ג'אז.
הסולו של יוני רכטר בשיר המכולת שניזון מהשפעות ג'אז מובהקות טייל באזן של מדינה שלמה אין ספור פעמים ביום מעל גלי האתר כמו שכינו את הרדיו אז.

החזרות, הגר, מירי בן יוסף, אמנון צבן, גדי נויס.

קצה השדה

קצה השדה
בתחילת שנות השבעים המוסיקה הישראלית עברה תהליך מדהים של התחדשות.
היוצרים בישראל שואפים להתחבר לשלל ההשפעות המגיעות מכל כיוון אפשרי.
רוק וג'אז מהמערב וצלילי מזרח מהמקום בו אנו חיים.
כוורת, תמוז, 14 אוקטבות, קצת אחרת, מאחורי הצלילים עם מתי כספי ושלמה גרוניך הם רק חלק מהאמנים ששילבו רוק, ג'אז וקלאסי.
נסים סרוסי ואבנר גדסי בוגרי להקות קצב הם מחלוצי הגל הים תיכוני ושלמה בר עם הברירה הטבעית
הוא ממבשרי מוסיקת העולם, עוד בטרם נתנו לה כותרת.
בתוך כל השפע הזה אני מתרוצץ חסר מנוחה ומרגיש שחסר לי עוד מימד. האם אפשר לחבר את קרוסבי סטילס ונאש עם שלישית גשר הירקון או שלישית ערבה?.
ואז יום אחד אני פוגש ברחוב את גיא יפה משלישית פיקוד מרכז והוא מספר לי על הרכב שהקים ביחד עם צבי בומס וראובן גבירץ מלהקת הנחל. רצתי לשמוע אותם, ואכן, הם היו הדבר שחיפשתי.
ישראלי מאד עם מימד חדש של הרמוניה קולית וגיטרות. הם בנו גשר בין קיבוץ מעברות והחוף המערבי
של ארה"ב.
ההופעות הראשונות היו מדהימות, המופע המשותף עם טים הרדין המנוח שביקר בארץ לא הותיר מקום לספק.
תקליט אחד בלבד וחבל, עד היום קצה השדה נשמעים רעננים ומחדשים בדיוק כמו ביום הראשון ששמעתי אותם.

בבית

מה העניינים? אין לדעת
אם אתה רוצה לדעת למה?
אם אתה רוצה לדעת כמה?
אם אתה רוצה לדעת איך?
רק תשאל, ואולי תקבל תשובה.
הדרך לאבי רוד

בבית במרתף בארלוזורוב פינת בן יהודה היתה מוזיקה ללא הפסקה.
הרדיו ניגן, אמא שרה באידיש, רוסית ועוד. האוטובוסים של מוסך דן מעבר לקיר, חיממו מנועים לקראת יום חדש ויצרו חומה מרגשת של צלילים נמוכים עתירי דציבלים, חומה שעזרה לעבור את החלק האחרון של הלילה מארבע לפנות בוקר ועד שממש מתחיל היום. גם חריקות הצמיגים של המאחרים שפונים מבן יהודה לארלוזורוב העשירו את המרחב הצלילי.
או להפך הוסיפו אתגר נוסף לשינה במרתף, וביחד עם קולות הנחירה של אבי גדלתי לצלילי מוסיקה אלקטרונית עוד לפני שקראו לזה ככה. טרקים לא נורמלים נוצרו ללא הפסקה.
הצליל של מכונת התפירה של אבי, שמתערבב בקולות השירה מהאמבטיות של פועלי מוסך דן הסמוך, הכל מוסיקה.
ובאיזשהו מקום כינור. איש לא ניגן בו, אבל היה סיפור בכינור, אמא תמיד סיפרה שדוד אויסטרך מגדולי
הכנרים בכל הזמנים היה קרוב משפחה, אין לדעת אם רצתה שיהיה או שבאמת היה.
לפני זמן מה לאחר יום ההולדת ה84 של אמא שאלתי אותה מה העניין הזה של דוד אויסטרך שליווה את ילדותנו כמו גם הסיפורים על הדודים מאמריקה, והיא, אומרת לי, לא רק אויסטרך קרוב משפחה גם יהודי מנוחין היה קרוב משפחה, לך תדע.
ומוסיקת עולם היתה גם, אפילו שעוד לא קראו לזה ככה. הרדיו בעברית,אמא ברוסית, אבא באידיש,
ד"ר פרנץ בקומה השנייה בהונגרית, משפחת ברנר בגרמנית, ומוני אגוסטרי בקומה שלישית בספניולית(לדינו). עד שתפסת תחנה ברדיו הישן הספקת תמיד לשמוע שיר בערבית. עובדיה שבבו מהבית השכן שר בחלבית,
במצעד הפזמונים שמענו צרפתית, איטלקית, אנגלית, מה לא? בקולנוע איצ'יקדנה מהודו בקיצור חבל על
הזמן.
בכלל, בשכונה שלנו היתה המון מוסיקה, בבן יהודה פינת וילנה בבניין של מונה זילברשטיין האגדית מהסרט מציצים שגמרה רע, במרתף, היה המורה לאקורדיון. בבניין ליד לימד סילביו פלדשטיין שאת חוברת האקורדים לגיטרה שלו לומדים עד היום. . הוא כל כך דאג למשפחות התלמידים שאחרי חדשיים בהם למדתי אצלו דרש ממני להפסיק לבזבז את כספם של הוריי," בכל מקרה כשרון אין לך, וכסף אין לך אז למה".
אני, בכלל לא רציתי כלום, רק גיטרה רציתי, איך יכולתי להסביר לו שזממתי להתגנב אל הבנות הכי יפות
בעזרת הגיטרה, אלה שלא היה לי אצלן שום סיכוי אחר.
בדיזנגוף 210 או ליד היתה צוותא לתרבות מתקדמת שהקימו …… אני הייתי פעוט ובצל ירוק ערכו חזרות.
כל הזמן הייתי בחלון מקשיב, שנים מעטות אחר כך ברחוב רנ"ק (או גרץ) התרנגולים עורכים חזרות
בבית של נעמי פולני ושוב אני דבוק לחלון. יום אחד פתחו חנות מוסיקה